ארבעה יהלומים: שונים או זהים?

החזיקו ביד פינצטה ולופה ונסו לאתר את היהלום הטבעי, יהלום הקונפליקט, היהלום הסינתטי והיהלום מטופל הצבע בתהליך הפותר נכונה יוכתר בתואר בעל העין הביונית…
לפניכם צילומים של ארבעהיהלומים: האחד טבעי, השני – יהלום קונפליקט, השלישי – מטופל HPHT? והרביעי – סינתטי. התוכל להבדיל ביניהם?
קשה להבחין בין ארבעת היהלומים. למעשה, ניסיון להבחין ביניהם על פי התבוננות בצילומים בלבד הוא בבחינת משימה בלתי אפשרית. או קיי. אני מודה בכך. כל הארבעה הם אותו היהלום.
אבל בואו נלך צעד אחד קדימה. האם היית יכול להבחין בין ארבעת היהלומים כמתואר לעיל אילו היית מחזיק ביהלומים אלה בידיך, ואילו יכולת להשתמש בכלי המסחר הרגילים – פינצטה ולופה10X? במכוון לא בחרתי בחיקוי יהלום כמו זירקוניה, מוסאנייט או דומיהם – אלה אינם יהלומים, כך שלא יהיו להם המאפיינים הפיזיקאליים של יהלומים טבעיים. הם ייבדלו מהם במשקל הסגולי, בדרגת הקשיות, בברק, בנפיצות האור, מקדמי שבירה, ועוד. שימוש בכלים הנזכרים לעיל לא יאפשר להבחין בין ארבעה יהלומים אלה, משום שכל הארבעה הם יהלומים.

יהלומים טבעיים
בראש ובראשונה עליי לומר, שרבים מאנשי ענף היהלומים (לרבות גמולוגים) אינם אוהדים את המונח 'יהלומים טבעיים', בטענה שהגדרתו של היהלום כטבעי מייתרת את הוספת המונח 'טבעי'. אבל, כיוון שהיהלומים הסינתטיים נמצאים בשוק, מבקש הצרכן להבחין בין שני הסוגים, ורבים אינם מעוניינים לראות רק את המונח 'יהלומים' על גבי החשבוניות שלהם. טבעי הדבר שהם רוצים לראות, שעובדת טבעיותו של היהלום מוצהרת על גבי החשבונית. המצב מורכב עוד יותר, משום שרבים לא רוצים לראות את המונח 'יהלום טבעי' במקרה של אבן שעברה טיפול כלשהו, אבל הצרכנים לא יכולים להבין שאם האבן עברה טיפול, למשל – לייזר או הקרנה – היא מפסיקה להיות טבעית.
מעבדות רבות כותבות בדו״חות שלהן 'יהלום טבעי' (Natural Diamond) וכשהן מתייחסות ליהלומים טבעיים הן כותבות: יהלום ממקור טבעי ( Of natural origin). היהלומנים, בנסותם לכפות רעיון שהיה מובן בעבר, עלולים להיות מואשמים בניסיון לבלבל את הצרכן הסופי. ייתכן שזה לא יקרה מחר בבוקר, אבל בסופו של דבר הענף יאמץ את הלקסיקון הנדרש. המידע על יהלומים נגיש היום באינטרנט והגבלת נגישות למידע תגרום להאשמה בגרימת בלבול, או באי גילוי נאות. אני צופה, שבעתיד הקרוב רוב סוחרי היהלומים יפרסמו וימכרו את המוצרים שלהם כ'יהלומים טבעיים'.
יהלום טבעי הוא בפשטות יהלום שנוצר על ידי הטבע לפני עידן ועידנים, בעמקי ליבת כדור הארץ, והגיע משם אל פני השטח באמצעות התפרצויות וולקניות. היהלומים הנמצאים על פני השטח מכונים אלוביאליים. האחרים מופקים באמצעות טכניקות כרייה, תוך ירידה לעומקים הקרובים, יחסית, לפני השטח. היהלום מיוצר מגביש קרבון טהור, אולם המבנה הקריסטלי של רבים מהם מכיל מרכיבים שונים, שהעיקרי שבהם הוא חנקן. היהלומים נחלקים לכמה סוגים, שהעיקריים שבהם הם סוג Ia, סוג IIa וסוג IIb. ניתן להבחין בין הסוגים באמצעות ספקטרוסקופים מתקדמים.
'מקור' הוא המקום ממנו יצאה האבן אל פני השטח, ובמקרה של יהלומים אלוביאליים – המקום בו מוצאים אותם. איש לא חש שחיוני לדעת את מקורו של היהלום עד שהתעורר הצורך, כדי להכריע בשאלה אם מדובר ביהלום קונפליקט.

במקרים אחדים בעבר נוכל למצוא אזכורים לנושא המקור. למשל, היהלומים שנמצאו בגולקונדה, הודו, שקופים באופן יוצא דופן, יש להם ברק גדול ביותר והם מתוארים כ״לבנים יותר מלבנים.״ אומרים, שהם נקיים יותר ממים טהורים. אני זוכר, שאבי נהג להשתמש במונח ״יהלומים של מים מעודנים״ ( Gems of fine water), שכיום משתמשים בו סוחרים או גמולוגים לעתים נדירות ביותר. יהלומים מפורסמים רבים הגיעו ממקור זה. הסוחרים בהם יכולים להשיג תמורתם מחיר העולה על המחירים שיוכלו להשיג בתמורה ליהלומים בדירוג דומה, והם מבוקשים מאוד. יהלומי גולקונדה הם מסוג IIa ותכולת החנקן שבהם זעירה. כיום, ייתכן שיעדיפו לדרג יהלומים כאלה כיהלומים מסוג גולקונדה על פני ציון מקור האבנים. יהלומים טבעיים הם החומר הקשה ביותר שידוע לנו עליו. חומר אחר לא יכול לשרוט אותם, יש להם מקדם שבירה גבוה (ניתן ללטוש אותם כך שכל האור יעבור דרך האבן בחזרה לעין הצופה) ויש להם פאות חדות בלתי מתבלות.

יהלומי קונפליקט
הענף דוחה את המונח הרגשי – 'יהלומי דם', בטענה שהוא מייצג תמונה שגויה. המונח אומץ בראשונה על ידי הארגונים האזרחיים ( NGOs) בעקבות הקמפיין המוצלח כנגד ענף הפרוות, שבו הוצמד המונח 'פרוות דם' לפרוות ששימשו את תעשיית האופנה.

יהלומי הקונפליקט הועלו לתודעה הציבורית על ידי הארגונים האזרחיים בסוף שנות התשעים, כיהלומים שהגיעו מאזורים באפריקה שהיו מעורבים בסכסוכים – בעיקר מלחמות אזרחים. המדינות הראשונות שבגינן עלה הנושא לסדר היום היו אנגולה וסיירה לאונה. הטענה הייתה, שהמורדים השתמשו ביהלומים כדי לרכוש נשק, שסייע בהארכת המלחמות ועל כן הגביר את שפיכות הדמים. הקמפיין לווה בתמונות של יהלומים צמודות לאפריקאים גדמים. הפסיכולוגים קוראים לזה קישורים אסוציאטיביים.
הארגונים האזרחיים דרשו חרם מוחלט על יהלומים שמקורם באזורי קונפליקט אלה, ודרשו מהיהלומנים שלא לרכוש יהלומים שמוצאם במדינות אלה. עד מהרה התברר, שלא כל היהלומים שהגיעו מאזורי לחימה היו יהלומי קונפליקט. ועל כן, בראשית שנות האלפיים, יזמו הממשלות, הענף והארגונים האזרחיים את תהליך קימברלי לפיקוח על תנועת יהלומי הקונפליקט. המטרה הייתה לגרום לכך שהממשלות המקומיות יקימו מערך בקרה, שיבטיח יצוא של יהלומים נקיים מקונפליקט בלבד. התהליך התיר יצוא רק של יהלומים העוברים את מערך התיעוד של תהליך קימברלי, כשעל המדינה המייבאת אותם להבטיח, שהיהלומים הנכנסים לתחומיה מלווים בתעודות קימברלי. יש להדגיש, כי תהליך קימברלי מתייחס לתנועת יהלומי גלם בלבד, ואינו מתייחס ליהלומים מלוטשים.

תהליך קימברלי הוקם בחיפזון, באישור הממשלות באזורי הקונפליקט, שתפסו את התהליך כמעניק להם לגיטימציה. פירושו של דבר, שלא ניתן היה להאשים את הממשלות, מצב שיש לתקנו נוכח המצב בזימבבואה, למשל, שם נאשמת הממשלה בהפרת זכויות אדם. כיום, נעשים מאמצים להעלות בפני תהליך קימברלי נושאים של זכויות אדם. רבים חושבים שתהליך קימברלי מונע מהיהלומים לצאת מאזורים מסוימים. אין זה נכון. ידיעת המקום ממנו מגיע היהלום אינה מסייעת להבחין אם מדובר ביהלום קונפליקט. רק מקום הכרייה של האבן קובע, ומדובר במעקב נייר ולא בהכרעה גמולוגית.

מטופלי HPHT
יהלום HPHT הוא יהלום שעבר התאמת צבע באמצעות לחץ וטמפרטורה גבוהים. התהליך נעשה בדרך כלל ביהלומים חומים וצהובים, ההופכים לאחר התהליך לבעלי צבע לבן גבוה. יהלומים המוכנסים לתהליך חייבים להיות באיכות טובה, משום שאם לא כן עלולים החום והלחץ הגבוהים לגרום לשבירתם. תהליך מסוג זה יכול להעלות את ערך האבן במידה ניכרת.
כיוון שהמחיר מבוסס על נדירות, ערכם הכספי של יהלומים שצבעם נוצר כתוצאה מתהליך מלאכותי נמוך יותר מיהלומים בלתי מטופלים באותו הצבע. על כן, בכל עת שמציעים יהלום שעבר טיפול לשיפור הצבע באמצעות HPHT יש לחשוף את עובדת הטיפול.
משקפת עשר לא תגלה את עובדת הטיפול. עד היום, כל אבני HPHT הן מסוג II, ונדרש ציוד מיוחד כדי להראות את השינויים שחלו במבנה היהלום כתוצאה מהתהליך. כמו כן נדרשת בדיקה מיוחדת שתכריע אם היהלום הוא אכן מסוג II.

יהלומים סינתטיים
יהלום סינתטי יוצר במעבדה או במפעל על ידי אדם, או באמצעות תהליך HPHT או באמצעות תהליך CVD. בתהליך HPHT משתמשים בלחץ וטמפרטורה גבוהים – תנאים בהם, כך אנו מניחים, נוצרים היהלומים במעמקי קליפת כדור הארץ.
CVD הוא תהליך המסביר ככל הנראה היווצרות יהלומים טבעיים בחלל, בתנאים נטולי לחץ וטמפרטורה גבוהים. יהלומים מסוג זה נמצאים במטאוריטים. תהליך HPHT משמש לייצור יהלומים סינתטיים תעשייתיים, בהם אין חשיבות למראה של היהלום אלא לתכונות הפיזיקאליות שלו כגון קשיות. כמו כן משמש התהליך ליצירת יהלומים לצורכי נוי. יהלומי CVD מתאימים לשבבי מחשבים. שבבי הסיליקון נמסים ככל שעולה מהירות המחשבים, ועל כן יש צורך ביהלומים, המחזיקים מעמד טוב יותר. תעשיית המחשבים עדיין עושה שימוש בשבב CVD, למרות שחלה תזוזה לעבר שימוש בתהליך ליצירת יהלומי נוי לשימוש בתעשיית התכשיטים.

כל היהלומים הנוצרים באחד משני התהליכים המתוארים לעיל מיוצרים הם מסוג II. על כן, המבחן הראשוני הוא זיהוי סוג היהלום. מבחני ספקטרוסקופיה מיוחדים משמשים להכרעה בשאלה אם היהלומים יוצרו בידי אדם. באבני CVD אחדות ניתן לצפות בסימני גידול בהגדלה גדולה מאוד, אולם סימנים אלה הופכים לנראים פחות אם מעבירים את אבני ה-CVD לטיפול HPHT ההופך את צבע האבנים ללבן.
דיונים נרחבים מתקיימים בשאלה איך לקרוא לאבנים אלה. לאורך שנים רבות הורשו היהלומנים להשתמש במונח 'סינתטיות' (Synthetics) בלבד. יצרני הסינתטיות התנגדו בטענה שהמונח מכסה טווח רחב מדיי של חיקויים מעשה ידי אדם כמו זירקוניה ואפילו זכוכית. הם רצו מונח שיזהה את האבנים כ'מגודלי מעבדה' (Laboratory-grown) ו'מיוצרים במעבדה' (Laboratory-created). לבסוף, אושרו המונחים, אולם המונחים 'מעשה אדם' (Man-made) ו'מתורבתים' (Cultured) עדיין אסורים בשימוש.

להתייעצות חינם עם חבר הבורסה יעקב פוגל חייגו עכשיו!

☎ 053-80-20-312