הנייר או הכרטיס עליהם מניחים את היהלום בעת בדיקת צבעו נקרא נייר צבע. בעת בדיקת הצבע ביהלום המלוטש חשוב שלא תהיה השפעה של גורמים סביבתיים העלולים לשנות את ההתרשמות מצבעו הנכון של היהלום, כגון: צבעי החדר, שולחן הבדיקה ואפילו בגדים צבעוניים של הבודק.

כדי למנוע את ההשפעה של צבעי הסביבה, יש לבדוק את היהלום על רקע לבן אחיד, לא מבריק, וללא גוני צהוב, קרוב במידה רבה למנורת ניאון, כשהוא מוסתר מגוני הרקע. הדרך הפשוטה ביותר להשגת תנאים אלה היא קיפול נייר לבן בצורת וי (V) כאשר היהלום מונח בקו הקיפול, הלוח כלפי מטה, והעין הבודקת מביטה אל גוף היהלום דרך הביתן. הצד הגבוה של הנייר המקופל מסתיר את צבעי הרקע ומאפשר התרשמות נכונה מצבעו של היהלום.
כדי שהיהלום לא יישמט ויתגלגל מהנייר מקפלים את הנייר ומניחים את היהלום בקיפול הפנימי. אם רוצים לדייק מאוד בהגדרת הצבע מניחים לידו את אבן הבוחן (Master Stone).

חשיבות נייר/כרטיס הצבע גדולה במיוחד בעת בדיקת יהלומים גדולים, ועל כן הוא נמצא בידי כל היהלומנים. משום כך, יש המשתמשים בו לשם פרסום מסחרי. הפרסום מודפס על הצדדים החיצוניים, באופן שבעת קיפול הכרטיס אין הם נראים באזור היהלום הנבדק. נוצר מעין כרטיס ביקור, המשמש לבדיקת צבע , ומכאן השם – כרטיס צבע.