ליטוש אשר (Asscher cut) הומצא בשנת 1902 על ידי ג’וזף אשר (Joseph Asscher) מחברת היהלומים Royal Asscher באמסטרדם,שהיה אחראי גם על ליטושו של יהלום קולינן (Cullinan) המפורסם. הליטוש – צורת ריבוע משופרת עם פינות חתוכות ובעלת 58 פיאות – שיקפה את הקווים הגאומטריים ואת הסגנון של תנועת הארט דקו.

ליטוש אשר היה צורת הליטוש הראשונה שנרשמה כפטנט, וחברת רויאל אשר החזיקה בזכויות על הליטוש במשך ארבעה עשורים. כשתוקפו של הפטנט פג במהלך מלחמת העולם השנייה, החלו חברות יהלומים אחרות לעשות בו שימוש אך לא תמיד דבקו בפרטים הספציפיים שאיפיינו את עבודת הליטוש של ג’וזף אשר.
היות שמדובר בליטוש מרובע – למרות שפינותיו הקטומות של הליטוש משוות ליהלומים קווי מתאר המזכירים מתומן – הפרופורציות האידיאליות של אורך-רוחב עבור יהלומים בליטוש אשר הן 1:1

הפיאות של ליטוש אשר הן גדולות יותר מאשר בחיתוך האמרלד המסורתי וחיתוכן נעשה בשלבים במקביל לקצות היהלום, ובדרך כלל הן משתרעות לכל אורך ורוחב האבן. הליטוש מאופיין בסימטריה, פביליון עמוק וחלק עליון גבוה.
בעוד ליטוש אשר מסייע להעצים את הברק הטבעי של היהלום, פאותיו הגדולות באופן יחסי יגרמו להבלטה של פגמים באבן, ועל כן ליטוש זה מתאים במיוחד ליהלומים בעלי סיווג ניקיון גבוה. היהלומן הבריטי לורנס גראף (Laurence Graff) שנודע כאחד מאספני היהלומים המדהימים בעולם, בחר בליטוש אשר עבור יהלום לבן נטול פגמים במשקל 21.46 קרט, שאותו שיבץ בטבעת.

בשנת 1999 אדוארד ויופ אשר (Edward and Joop Asscher) יורשיו של ג’וזף אשר בעסק המשפחתי, שלאחר מלחמת העולם השנייה התמקם מחדש בארה”ב – החלו לשקול אפשרויות לעדכון הליטוש. בתום שנתיים של מחקר והתייעצויות ליטוש הרויאל אשר
(Royal Asscher cut) – המכיל 74 פיאות במקום 58 – הושק. חברת היהלומים רויאל אשר מיהרה לרשום פטנט על הליטוש החדש והיא המחזיקה הבלעדית בזכויות לייצורו.